רפת או.תו.תו | הכיוון החדש ברפת הישראלית

רפת או.תו.תו

הרפת המשפחתית עוברת שינויים רבים, מאז הרפורמה הגדולה של שנות ה-2000. היא גדלה, באופן עצמי או בשותפות, מתייעלת, מכניסה טכנולוגיות חדשות ומתקדמות ונמצאת כיום בחזית היעילות הכלכלית – רפת או.תו.תו חלב במושב באר טוביה בדרום

יוסי מלול

באר טוביה נחשבת ליישוב הגדול ביותר ברפת החלב בישראל, עם ייצור כללי של כ-35 מיליון ליטר. הרפתות במושב עברו שינויים בעלי משמעות גדולה להם, ליישוב ולענף.
רוב הרפתות יצאו ברפורמה הגדולה, מחלקה א ליד הבית אל השטחים ההיקפיים, ברצועה מעגלית, בחלקה ב' של החברים ויצרו שותפויות מגוונות, שהגדילו את יחידת הרפת הפעילה. בתוך המושב נשארו מעט רפתות קטנות שקשה להן לגדול, בהעדר מקום.

הפעם ביקרתי ברפת "או.תו.תו חלב" מיסודן של משפחות קינן, זולר וכרמל. הרפת עלתה על הקרקע במשותף בשנת 2004 ומאז מנהל אותה תומר קינן, הבן הממשיך במשפחה. אז הוא היה צעיר מנוסה בן 27, אביו גד היה בחיים ודאג לעתיד דור ההמשך, כך שהכול יסתדר ברוח טובה ואכן, מערכת היחסים כיום בין ארבעת האחים, משפחתית ושיתופית, והאם נאוה  אף שותפה ברפת עם תומר.

בכל השנים עובדים בתכנון הרפת עם אבנר הורביץ שהוא אף חבר קרוב, היא תוכננה ברפורמה ל-2 מיליון ליטר, עם התחלה של כ-400 אלף לכל שותף וכיום לכל אחד מהשותפים יש 700 אלף ליטר מכסה, מבלי שקנו תוספות במכרזות השוטפות, אלא רק במתווים שהענף עבר כמו לוקר ואחרים.

כיום, יש ברפת ארבעה שותפים בשותפות רשומה ועוד שתי רפתות אשר מקבלות שירותי חליבה. אני מנהל את כל הקומפלקס וכל עדר בנפרד – לכל רפת יש הזרעות משלה, רופא אחר שמגיע והעגלות לגידול נשארות ליד הבית של הרפתן.
החליבה המשותפת יעילה יותר, כי מדובר באנשים מבוגרים יחסית, רובם דור שלישי ובלי דור רביעי שימשיך, הרפת היא כל פרנסתם.

למה הרפת נקראת או.תו.תו?

היא נקראת על שם השותפים – אושיק, תומר זולר ותומר קינן.

הרפת היא למעשה מפעל, ממש תעשייה לייצור חלב. יש הנהלה, פרוטוקולים, רואה חשבון ויועצים והכול מתנהל בצורה מודרנית ושקופה.

לשותפים יש עסקים אחרים (וגם לי), אבל הם מעורבים באופן מלא במה שקורה.

העובדים – כולם שכירים, חלקם ישראלים וחלקם תאילנדים. חיים דגן, שניהל את הרפת בקיבוץ רבדים הסמוך, מנהל כיום את העדר וזה עובד טוב.

אני נוכח ברפת כל היום, מלווה את כל מה שקורה בה ומקבל משכורת כמנהל. את  ההחלטות המרכזיות בנוגע להשקעות, חלוקת רווחים וכו', אנחנו מקבלים במשותף במסגרת ישיבת ההנהלה.

עד כמה הסולרי נוכח על הגגות?

מתחילת הדרך זיהיתי והאמנתי שהסולרי הוא חיוני לפרנסת הרפתנים. יש לנו גגות גדולים ורחבים שהם מעולים לפריסת לוחות סולריים ובכל בנייה, שילבנו גם פרויקט סולרי. כיום יש לנו כ-15 דונם מכוסים וזה חלק מכדאיות ההשקעה במבנים ובפיתוח הרפת.

כמה נתונים על הרפת

בעדר כ-500  פרות וכ-200 עגלות (כאמור, כל השאר אצל השותפים בסככות ליד הבתים).

המזון לפרות מגיע ממרכז המזון של המושב "יציב", ואילו את בליל העגלות אנחנו מכינים לבד. מגיעה אלינו משאית ממרכז המזון שמחלקת 20 טון ביום. יש לנו תזונאי שעובד גם עם מרכז המזון והוא מכין  את המנה שמיועדת לנו.

הרפת בכשרות בד"צ של מחלבת טרה ואנחנו חולבים עם תאילנדים ומחלקים אוכל טרי עם תאילנדים גויים. מערכת היחסים עם המחלבה טובה מאוד.

20 יום של עבודה אינטנסיבית ושוברת שגרה
התקנה של מכון חליבה
זיאד, מבצע ההתקנה של מכון חליבה
אמיר בן יהושע בן המושב ועובד באפימילק
אמיר בן יהושע בן המושב ועובד באפימילק

תוצאות מקצועיות– המוטו הכללי של הרפת הוא רווחיות ותוצאות כלכליות. הביצועים המקצועיים צריכים מקסימום למקסם את התמורה לבעלים, ולכן אנחנו בוחנים את היתרה הכלכלית לליטר, יותר מאשר את התנובה לפרה. איכות החלב גבוהה ומקבלת פרסים מהמחלבה גם בגין רכיבים.

מעקב כלכלי – בכל חודש מגיע אמנון בר פלד מחברת פרוג'קט בר וביחד עושים פילוח של כל המדדים ברפת, יורדים עד רמות פרטניות של עובדים וכל הזוויות ברפת. אני מעריך מאוד את הגישה הקפדנית, שמביאה ליעילות טובה יותר. כך אנחנו גם מכינים את הדוחות השוטפים לחברי ההנהלה.

למה שדרגת את מכון החליבה?

כשבנינו את הרפת, המכון היה 10X10 של וסטפליה ואהבנו אותו מאוד. לפני כ-7 שנים עברנו ל-SCR ועם הגידול בעדר, חלבנו הרבה שעות ואף הורדנו חליבה אחת כדי "לנשום". זה הביא להקטנה בתנובת החלב וראינו את ההשפעות הכלכליות השליליות של הורדת החליבה השלישית, במכון הקטן.

כבר בתוכנית האב קבענו שכאשר נגיע למכסה של 5 מיליון ל' נרד לשתי חליבות ונשדרג את המכון. תכננו לעבור משדרת דג למכון פרלל ולהגדיל את מספר העמדות ל-20X20 באותו מבנה.

והנה הגיע הזמן ויצאנו למכרז בין שתי חברות טובות שגם מובילות בעולם. הופתעתי מאוד מההצעה האטרקטיבית של אפימילק ועוד יותר מכך, מהיחס של החברה ונציגיה לאורך כל התקופה.

אני מודד הכול בכסף ובשורה התחתונה, שתי החברות מעולות אבל, קיבלתי יחס ושירות שלא האמנתי שבישראל חברה יכולה להעניק.

אתה עוד לקוח ממאות הלקוחות של החברה, במה היה היחס המיוחד?

טל כהן נציג השטח של אפימילק, היה קשוב מאוד לצרכים המיוחדים של המכון והרפת שלנו. הוא והצוות שלו, תפרו לנו בדיוק את מה שרצינו עם הרבה סבלנות, הבנה ונדיבות.

סגרנו עסקה טובה וחסכנו ביעילות העבודה בחליבה כ-15 אלף ש"ח לחודש. אני מופתע מאפימילק בכל פעם לטובה. עם רמת שירות גבוהה ביותר, מהמו"מ על העסקה ועד ההתקנה שבוצעה במקצועיות רבה על ידי זיאד  וההתייחסות בתקופה שאחרי ההתקנה וההפעלה.

30 שנה אני בענף, מכיר את כל החברות בענף, אך לא נפגשתי עם שירות כזה טוב. טל הגיע כאיש מכירות וסיים כחבר. הוא אחד ממערכת שלמה והפתיע אותי עד רמת החשבונית.

איך היה לכם בהתקנת במכון וכיצד עברה התקופה, שבה עבדו תוך כדי חליבה?

התקנתי הכול מחדש – מקווי ואקום, משאבת חליבה ועד הצינורות ואפילו החלפנו פלורוסנטים על ידי החברה. הם תכננו וביצעו הכול, עד חיבור המצלמה של מחלבת טרה במכון.

אחד הפחדים הגדולים במקרה כזה, הוא העבודה במכון במקביל לחליבת הפרות. טל ואמיר בן יהושע עשו לי עבודת הכנה בסבלנות רבה מאוד. סמכתי עליהם ומה שקנה אותי הייתה עלות השדרוג והשירות לאורך התקופה. פריסת התשלומים, התזרים השוטף – כל מה שביקשתי קיבלתי ואפילו יותר – בכל פעם הפתיעו אותי מחדש.

לאפימילק יש תודעת שירות מטורפת וצריך לשמור עליה, כי זה קם ונופל על השירות השוטף.

כיצד זה התבטא? פתחנו צד אחד ועובדים מצוות אפימילק היו פה 48 ש' – חלבו וישנו במשרד בראשות טל – עבדו יותר קשה מצוות החולבים שלנו וזה לא מובן מאליו. לא הפסקנו עבודה בכל תקופת השדרוג.

איך המחלבה התייחסה לתוצרת שלכם בתקופת השדרוג?

במהלך הבנייה, טרה הבינה את המורכבות בעבודה שוטפת, שיתפה פעולה וידעה להתמודד עם השעות המשוגעות בפינוי החלב. ידעה להכיל את העלייה בסומטיים והחיידקים והאמת, שגם העובדים שלנו הפתיעו בהתגייסות של כולם, לקבל משהו הרבה יותר איכותי ומודרני.

20 יום נמשכה העבודה, ממש כמו בתוכנית, ועד כניסת השבת סיימנו הכול – כולם נתנו כתף.

החלפנו את כל הציוד כולל תוכנת אפימילק. חיים דגן הגיע עם ניסיון וידע רב והוא עובד עם התוכנה ועם הפרות. אני חושב כסף וחיים חושב פרות והיו לנו דיונים רבים בנושא.

איך התוצאות בעקבות השדרוג?

נכנסנו למכון החדש בנובמבר האחרון ויש לנו נתונים של חודשיים מלאים, קפצנו ב-8 ליטר חלב לפרה ליום… חסכנו כאמור 15 אלף ש"ח בעבודה והוצאנו 80 פרות מיותרות.

כיום החליבה נמשכת כ-4 שעות, 3 חולבים – שניים במכון ואחד מביא 6 קבוצות חליבה, לפי השותפים…

תגי הרגל של אפימילק ל-600 פרות. בזיהוי זה עובד מצוין, כמעט 100%, עוד לא מצאתי תקלות כי החליבה והזיהוי זורמים בכיף.

הכפלנו את מספר הפרות בחליבה – 20 פרות מכל צד. המכון נבנה עם הכנה לרובוטים וזה ייכנס בשנים הקרובות.

החזון שלי שפה נחלוב דנ"א בעוד 20 שנה.

לאן הולך הענף לדעתך?

מאמין שיהיה בסדר, ביטול המכסות קרוב ומקווה שרבים יישארו. מי שלא יהיה יעיל עם מרכז מזון עצמאי, לא ישרוד. זה ענף קשה, כל יום יש אגרה חדשה לתשלום  –  כמה אפשר להעמיס על הרפתנים-חקלאים?

יוצאים לסיור ברפת הגדולה והמושקעת עם סככה מרחבית חדשה שהפתיעה את תומר מאוד לטובה וההרגשה בתום הסיור, שזה ענף מדהים עם יכולות ואמצעים, שיכולים לקדם את הרפת והעוסקים בה לשיאים חדשים ולשרידות רב דורית.

© 2019 אפימילק בע"מ | כל הזכויות שמורות תנאי שימוש
icon-scroll